מימון השהייה בבית אבות על ידי משרד הרווחה

תפקידה של המחלקה לקשיש באגף שירותי רווחה בעירייה הינו לשכן קשישים בבתי אבות, לאחר שאלו או משפחתם דיווחו כי הם מתקשים לתפקד בקהילה בצורה עצמאית.

הוצאות שיכון הקשישים בבתי אבות ממומנות על ידי העירייה, על ידי משרד העבודה והרווחה, ועל ידי השתתפות עצמית מצד הקשיש ומשפחתו. השתתפות עצמית זו נקבעת בהתאם ליכולתה הכלכלית של המשפחה, בנוסף לקביעת עובדי לשכת הרווחה העירוניות ומשרד העבודה והרווחה.

על מנת לממן את השהייה בבית האבות, תגבה המחלקה לקשיש בעירייה מהקשיש וממשפחתו את חלקם בהוצאות ההחזקה, זאת לפי הרכוש וההכנסות שיש ברשותם ולפי הזכאות שנקבעה להם על ידי עובדי הרווחה.

קריטריונים בקביעת גובה ההשתתפות העצמית

גובה ההשתתפות העצמית בהוצאות ההחזקה מצד הקשיש ומשפחתו וזכאותו נקבעת על פי הכנסותיו של הקשיש ודיווחו ב"הצהרת רכוש". הקשיש נדרש להציג מסמכים המפרטים חסכונות בנק, קצבת ביטוח לאומי ותלושי שכר או פנסיה וכיו"ב.

עליו להציג דפי תנועת כספים בבנק שמפרטים את הפעולות בבנק, שלושה חודשים טרם פניית הקשיש ומשפחתו לשיבוץ בבית אבות. בנוסף לכך, ייבדק ביתו של הקשיש. אם הוא טוען שאין בבעלותו רכוש, ייבדקו גם חשבונות ארנונה, מים, חשמל, קבלות על תשלום שכר דירה, חוזה שכירות וכדומה.

מימוש נכסים – משרד העבודה והרווחה מתייחס בכמה סעיפים למימוש נכסיו של הקשיש, ולמימון הוצאות ההחזקה בבית האבות על ידי מכירת נכסי הקשיש ושימוש בתקבולים, בעיקר ממכירת דירתו.

כאן המקום לציין ש"המחלקה לשירותים חברתיים" תבדוק בלשכה לרישום מקרקעין או בדרך אחרת, אם קיים רישום נכסי דלא ניידי בבעלות הזקן, בתקופה של עד 5 שנים, קודם לפנייתו לסידור במעון.

אם הנכס הועבר לקרוב משפחה החייב במזונות, לפי חוק המזונות, ב- 5 השנים האחרונות, יחויב קרוב משפחה זה בהחזקת הזקן במעון בסכום ההכנסה הנזקפת מן הנכס, זאת בנוסף להשתתפותו מהכנסתו".

והיה אם הקשיש מחזיק ברשותו נכס, תירשם לטובת העירייה אזהרה בטאבו. זו תבטיח שבעת המכירה יועברו אליה תקבולים לצורך השתתפות בהוצאות ההחזקה. בנוסף לכך, הקשיש משתתף בהוצאות של עד 80% מהקצבה המוענקת לו על ידי הביטוח הלאומי.

במקרים שבהם מחזיק הקשיש בנכסים, משרד העבודה והרווחה מאפשר להשתמש בתקבולים מהשכרתם על מנת להשתתף בהוצאות ההחזקה.

חובת המשפחה במימון השהייה בבית אבות

בישראל, קובע חוק העונשין כי משפחת הקשיש הסיעודי אחראית על טיפול וסיעוד בו. סעיף 368 א' לחוק זה קובע כי "האחריות לטיפול באדם סיעודי, המוגדר בחוק כ "חסר ישע " שעקב גילו, מחלתו או מגבלות גופניות ונפשיות אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו, בריאותו ושלומו – מוטלת על משפחתו".

באופן עקרוני, החוק מטיל את האחריות על כל המשפחה המורחבת; אחים, דודים, גיסים, הורים וכיו"ב. אולם בפועל, ההשתתפות במימון ונשיאת הנטל הכספי של טיפול סיעודי בחולה הנה של הילדים ובני הזוג.

אולי יעניין אותך גם:

"80 וארבע" – הכירו את הפרויקט שמחבר בין פעוטות לדיירי בתי אבות