מהן ההוצאות הכרוכות בהעסקת עובד זר?

על חשיבות הסיוע של עובד זר בתחום הסיעוד לא צריך להכביר מילים: פעמים רבות הוא ההבדל בין התנהלות מכובדת של האדם המבוגר, ואפשרות לביצוע פעולות שונות, לבין קושי בכל דקה ויום.

כמו כל דבר בחיים, גם להעסקה של עובד זר יש מחיר, כשנדרש מהמעסיק לקבל את ההיתר הנדרש ולשמור על זכויות העובד הזר מ-א' ועד ת'.

העלות הראשונית של העסקת העובד הזר

סכומי הכסף שמשלמים עבור העסקת עובד זר מתחילים עוד לפני שהוא מתחיל לבצע את עבודתו הלכה למעשה. הסיבה לכך היא שהליך קבלת ההיתר להעסקת עובד זר מצריך עלויות שונות: אגרה בגובה של כ-300 ש"ח שמשלמים לרשות האוכלוסין והאגירה של משרד הפנים (אגרה אותה משלמים גם כשמחדשים את היתר ההעסקה של עובד קיים), אגרה נוספת משולמת למשרד הפנים כדי לאפשר כניסת העובד לארץ – עמלה בגובה של כ-175 ש"ח.

המופל נדרש לשלם עמלה לחברת הסיעוד או כוח האדם שמעניקה שירותי תיווך, הבאת העובדים לישראל והקצאתם למטופל ספציפי. גובה העמלה משתנה בין החברות, אך על פי החוק הגבול העליון של העמלה הוא 2,000 ש"ח. אליהם יש לצרף את דמי ההתקשרות החודשיים שגובה החברה באופן שוטף, עבור שירותים נקודתיים, מעקב וליווי של הלקוחות, כאשר גובה דמי ההתקשרות עשוי להגיע ל-70 ש"ח בחודש.

שכר, חופשים ומה שביניהם

למרות שלא כל המעסיקים מקפידים על כך, שלא כחוק, לעובדים זרים נדרש לשלם לפחות שכר מינימום  – וזאת על פי המקובל במשק הישראלי. חשוב לציין שעובדים זרים ירוויחו בדרך כלל סכומי כסף נמוכים יותר מאשר ישראלים המועסקים באותו תפקיד, כאשר גם הותק משחק תפקיד ומשפיע על השכר של העובד הזר.

לסכום הזה נדרש להוסיף דמי הבראה בהתאם לחוק: חמישה ימי הבראה בשנה הראשונה, שישה ימי הבראה בשנה השנייה והשלישית ושבעה ימי הבראה החל מהשנה הרביעית. נדרש להעניק לעובדים ימי חופשה שנתיים, על פי הותק: בארבע השנים הראשונות מקבל העובד הזר 15 ימי חופשה שנתית בתשלום. כמובן שדרישה אחרת היא לספק לעובדים יום חופשי בשבוע בו הם ינוחו לפחות 36 שעות ברצף, ולצד זה דמי מחלה.

חובה אחרת של המעסיק היא לרכוש ביטוח בריאות פרטי עבור העובד הזר. חשיבות הביטוח מכרעת על רקע העובדה שמטבע הדברים, עובדים זרים לא יהיו מכוסים במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי שמקבלים אזרחי ישראל. למרות שהמעסיק משלם את הביטוח בפועל, הוא יכול לנכות על כך סכום מסוים מתלוש המשכורת של העובד הזר. על המעסיק לשלם ביטוח לאומי בגובה של 2% עבור העובד הזר, אם כי במקרה בו המטופל זכאי לגמלת סיעוד תשלום הביטוח הלאומי יהיה רק בהתאם לגובה סכום ההשתתפות הכספית שלו בתשלום השכר של אותו עובד.

ניכויים

באפשרות המעסיק לנכות משכר העובד הזר מספר דברים. הסעיף המרכזי הנוגע לעניינים של עובדים זרים בסיעוד הוא ניכוי השתתפות העובד בהוצאות עבור מגורים בבית המעסיק, כאשר הסעיף הזה מתייחס להוצאות דוגמת ארנונה, תשלום מים, חשמל או גז וכן הלאה. לכך יש להוסיף את הניכויים שהזכרנו קודם עבור הביטוח הלאומי. הכלל המנחה כאן הוא שסך הניכויים שהמעסיק יכול לנכות הוא יחסי, כשהגבול העליון שנקבע הוא 25% מהשכר.

סוגיה ייחודית בהעסקת עובדים זרים היא דמי הפנסיה. בדומה לעובדים אחרים במשק הישראלי, גם להם נדרש להעביר כספים לפנסיה, אם כי ההבדל הוא שכספים אלה יועברו לעובד עם סיום העבודה שלו אצל אותו מעסיק. בישראל לא ניתן נכון לנקודת הזמן הנוכחית לפתוח לעובדים זרים קרן פנסיה סטנדרטית, שתאפשר חיסכון עד גיל פרישה, ומסיבות ברורות.