דף הבית » בתי אבות » בית אבות או טיפול סיעודי בבית?

בית אבות או טיפול סיעודי בבית?

כשאדם קרוב הופך לסיעודי הדבר אינו קל, לא עבור המטופל עצמו ולא עבור בני המשפחה שמתקשים להתמודד עם הסטטוס החדש. כעת על המשפחה להתמודד גם עם החלטה קשה ומורכבת, האם להישאר בבית ולהעסיק עובד זר מסביב לשעון, או לעבור אל בית אבות. גם סוג בית האבות חשוב – האם מדובר במצב פיזי שמצריך סיעוד, או שמדובר בהידרדרות קוגניטיבית כתוצאה ממחלות כמו אלצהיימר ודמנציה, ואז יש לחפש בית אבות לתשושי נפש או מחלקה לתשושי נפש בבית אבות. לפעמים המצב הסיעודי מופיע בפתאומיות ואז יש לקבל החלטה מהירה, מה שמוסיף ללחץ המשפחתי. 

כדי להקל עליכם ולו במעט, ריכזנו עבורכם את היתרונות והחסרונות של כל צורת מגורים, בית אבות סיעודי או טיפול בבית עם מטפל זר. בנוסף ערכנו רשימה של מספר גורמים שיש לקחת בחשבון כדי לקבל את ההחלטה הנכונה עבור המשפחה שלכם. אם אתם זקוקים לייעוץ נוסף, ניתן להתקשר אלינו או לשלוח הודעה, ונשמח להעניק לכם מידע נוסף והכוונה ללא כל תשלום. 

טיפול סיעודי בבית

המשמעות של טיפול סיעודי בבית היא שירותיהם של עובדת או עובד זר, שיגורו בבית הקשיש וילוו אותו במשך כל שעות היום. אנחנו לא מדברים כאן על טיפול על ידי בן משפחה, אלא להיפך, על אדם שמוריד את מרבית העול מהקרובים. 

יתרונות טיפול סיעודי ביתי: 

  • הקשיש או הקשישה נשארים בסביבה המוכרת להם, בביתם, הם יודעים איפה כל דבר נמצא ויש להם את השגרה שלהם, עם בני המשפחה ובמסגרת הקהילה שלהם. לא צריך להתרגל לחדר חדש ואין שותף לחדר. 
  • הקשיש מקבל טיפול אישי ומסור מידי המטפל או המטפלת. אין צוות מתחלף שאחראי על מספר קשישים במשמרת נתונה, הוא הלקוח היחיד של המטפל שמרוכז רק בו.
  • לבני המשפחה יש אפשרות לפיקוח צמוד על הטיפול, לשליטה ומעורבות. הם יכולים להיות בקשר יומי בזמן הנוח להם עם המטפל, לבקש ממנו דברים ולערוך שינויים בסוג הטיפול, כמובן כל עוד הדברים במסגרת תפקידו של המטפל. 
  • טיפול סיעודי בבית עשוי להיות במקרים רבים זול יותר בהשוואה למעבר לבית אבות סיעודי או בית אבות לתשושי נפש. 

ויש גם מספר חסרונות:

  • אם מדובר בקשישים שמוגדרים כתשושי נפש, הגדרה שניתנת כשהמטופלים לוקים באחת מהמחלות הדמנטיות ובעיקר אלצהיימר, הטיפול מורכב. מחלות אלה הן מחלות מתקדמות, שהולכות ומחמירות עם הזמן. החולים במחלות דמנציה ואלצהיימר הולכים והופכים לחסרי ישע ותלויים לחלוטין בזולת מיום ליום, מה שהופך את הנטל על האדם האחד שמטפל בקשיש לנטל כבד מאד. עם הזמן עולה השאלה עד מתי יוכל מטפל יחיד לטפל בקשיש.
  • חולי דמנציה ואלצהיימר במצבים מתקדמים עלולים להפוך למסוכנים. הם עלולים להיות סכנה לעצמם משום שאין להם יכולת לשפוט אם מדובר בפעולה מסוכנת ומחוץ לנורמה, או בשל כוונות אובדניות. הם עלולים גם להיות סכנה לזולת משום שבמקרים מסוימים לחלקם יש אפיזודות תוקפניות ואלימות. כאן עולה השאלה אם מטפל יחיד יכול להתמודד עם מצבים כאלה. 
  • הסיכון כלפי עצמו וכלפי הזולת מעמיס מאוד על בני המשפחה כשהקשיש ממשיך להתגורר בבית. הוא עלול לסכן גם את בני המשפחה הקרובים ביותר, במיוחד אם מדובר בבני זוג שגרים ביחד.
  • השארת הקשיש בבית מחייבת את בני המשפחה לנהל את הטיפול בו ולהמשיך להתמודד לבדם עם הקשיים, דבר שעלול להוות מעמסה רגשית קשה. בנוסף ההתמודדות הבירוקרטית נופלת על בני המשפחה, ובכלל זה דאגה לרווחת המטפל, ימי חופשה, דאגה להחלפה כשהמטפל נוסע לבקר את משפחתו, תשלום עבור חגים, ימי מחלה, וכדומה.

בית אבות לתשושי נפש

הפתרון עבור קשישים שסובלים מאלצהיימר ודמנציה הוא בית אבות לתשושי נפש, או מחלקה ייעודית לתשושי נפש בבית אבות. 

יתרונות המעבר לבית אבות:

  • בתי אבות לתשושי נפש ערוכים ומיומנים להתמודד עם קשישים במצב זה. הם מכילים צוות רחב, רב-מקצועי, שמורכב מאנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בהתמודדות עם קשישים במצב זה. בתי אבות אלו ידעו להתמודד עם מצבי סיכון עצמי וסיכון של הזולת, או עם כל אתגר אחר שמציבה סיטואציה זו.
  • בתי האבות מעסיקים צוות מקצועי גדול כך שאין חשש מקריסה של המטפלים עקב העומס. 
  • בית האבות דואג לכל צרכי הקשיש, ובכך מסיר עול רב מכתפי בני המשפחה. על כתפי המשפחה לא נוסף עול בירוקרטי, ותמיד יש אנשי צוות מחליפים בימי חגים, והמשפחה לא צריכה לדאוג להחלפות. 
  • במצבים של קושי כלכלי, תיתכן השתתפות של המדינה במימון בית האבות על פי קודים של משרד הבריאות או משרד הרווחה. המטרה היא שלא יישאר קשיש תשוש נפש שזקוק לבית אבות מתאים ללא מענה.

וגם כאן יש מספר חסרונות:

  • מחלקות לקשישים תשושי נפש הן ביתם של קשישים במצבים רפואיים קשים. המראה של הקשישים עלול להיות קשה לבני המשפחה שבאים לבקר, במיוחד אם מגיעים גם נכדים קטנים. 
  • לבני המשפחה יש פחות שליטה על הטיפול, השגרה נקבעת על ידי צוות המקום. כמובן שניתן לבקש התאמות מסוימות, אך העובדה שהשליטה נמצאת בידיים של אחרים יכולה להפריע לחלק מהמשפחות. 
  • למרות השתתפות המדינה בחלק מהעלויות, בית אבות עלול להיות יקר יותר מטיפול סיעודי בבית.

מה צריך לקחת בחשבון לפני שמקבלים החלטה

מעבר לבעד ונגד שיש לכל צורת מגורים, יש כמה שיקולים שעשויים לעזור לכם לבחור את צורת המגורים הנכונה עבור ההורים או הסבים שלכם:

רצון המטופל: אם המצב הרפואי מאפשר זאת, כדאי לשתף את המטופל או המטופלת בתהליך. מעבר דירה והסתגלות למקום ולמצב החדש עלול להיות קשה עבור חלק מהם. אחרים דווקא יעדיפו בית אבות משום שדווקא הרעיון של הכנסת עובד זר הביתה יהיה עבורם קשה. השיקול הזה אינו רלוונטי במצבים של אלצהיימר ודמנציה, במיוחד בשלבים המתקדמים של המחלה משום לקשיש אין יכולת שיפוט, עיבוד מידע, וקבלת החלטות. 

המצב הרפואי: כאן נכנס שיקול של איך הקשיש מוגדר – האם הוא תשוש, סיעודי, תשוש נפש, או סיעודי מורכב? עד כמה מתקדם המצב הרפואי שממנו הוא סובל? ככל שהמצב הבריאותי ירוד יותר ויש צורך ביותר טיפולים רפואיים שוטפים, מטפל זר יחיד יתקשה להתמודד עם העול ובני המשפחה יתקשו לספק פתרונות בזמני החופשה וההיעדרות של המטפל. ככל שהמצב מורכב יותר, כך בית אבות יוכל לספק יותר פתרונות מקצועיים ורפואיים. 

המצב המשפחתי: אם ההורה עדיין במערכת יחסים זוגית, יש להתחשב ביכולת של בן או בת הזוג לטפל. אם בן הזוג בריא, ייתכן שהמשך טיפול במסגרת ביתית זה הפתרון הנכון. אם מדובר באלמן, רוב העול הטיפולי נופל על כתפי הילדים או הנכדים. במקרים רבים הילדים חשים אשמה רק על המחשבה להעביר את ההורה לבית אבות, שהרי ההורים שלנו הם אלה שגידלו אותנו בביתם, העניקו לנו את כל התנאים כדי לגדול ולהתפתח, וכעת כשהגיע הזמן להשיב להם כגמולם אנחנו לא יכולים לתת להם את אותו הדבר. שחררו את המחשבה הזו מהר ככל הניתן – הסרת רגשות האשם היא הצעד הגדול ביותר בדרך להגעה לפתרון המגורים הנכון עבור ההורים שלכם. 

המצב הכלכלי: בדרך כלל, עלות המגורים בבית אבות גבוהה בהשוואה להעסקת עובד זר בבית ההורים. ישנם סוגים שונים של עזרה כלכלית לשני סוגי המגורים, כמו סיוע משרד הבריאות במימון בית אבות, ומנגד גמלת סיעוד של הביטוח הלאומי להעסקת מטפל זר. אם יש להורה ביטוח סיעודי כדאי לבדוק איך ניתן לממשלו עבור בית אבות סיעודי או טיפול בבית. 

יכולות המשפחה: תפקידו של עובד זר הוא לדאוג לרווחת הקשיש ולתחזוקה קלה של הבית שמשמעותה עבודות ניקיון פשוטות. על בני המשפחה לדאוג לאחזקה השוטפת של הבית, ניהול הוצאות הבית, הוצאות העובד הזר, חופשות וחגים של העובד, ימי מחלה, ואם מדובר בעובדת זרה תיתכן גם חופשת לידה. בכל המקרים האלה המשפחה צריכה למצוא פתרונות והחלפות. כמובן שגם הטיפול הרפואי והמעקב נמצאים תחת אחריות בני המשפחה. בבית אבות כל הדברים הללו נמצאים תחת אחריות הצוות ובני המשפחה יכולים לבקר את ההורה בכל עת ולפקח על הטיפול בו, עם הרבה פחות התעסקויות בירוקרטיות. 

המצב החברתי: נושא הבדידות בקרב קשישים היא אחת הבעיות המשמעותיות בגיל הזה. קשיש שעדיין מתפקד ברמה החברתית, שיש לו חברים בסביבתו המוכרת, שהוא פעיל בקהילה ונפגש עם חבריו, עשוי להפיק תועלת רבה יותר מעובד זר בבית. אולם אם מדובר בקשישים שכבר איבדו את בני זוגם וגם חבריהם הטובים הלכו לעולמם, הם עלולים לסבול מבדידות בקהילה. עבורם דווקא המעבר לבית אבות הוא הפתרון הנכון, משום ששם קיימות מסגרות חברתיות שמבטיחות שהקשיש לא יהיה בודד. מעבר לפעילויות הפנאי וההעשרה, תמיד יש אנשי צוות שידאגו להנעים את הזמן, אפילו בשיחת חולין ובשאלות לשלומם של הדיירים. 

השורה התחתונה

ההתלבטות אם לעבור אל בית אבות סיעודי או טיפול בבית על ידי מטפל זר היא מורכבת והתשובה משתנה בין משפחה למשפחה. לא משנה באיזו דרך בחרתם, חשוב להמשיך לשמור על קשר, בין אם טלפוני ובין אם בביקורים בבית או בבית האבות. כשהמצב הרפואי מאפשר זאת, ודאו שההחלטה מתקבלת בהבנה מצד ההורה, וגם שאתם כמשפחה יכולים לעמוד בה. באופן הזה תבטיחו שגם השנים האחרונות יעברו באיכות המרבית האפשרית בהתחשב במצב, ובעיקר תוך מתן מלוא הכבוד בתנאים ההולמים ביותר. 

חייגו עכשיו צרו קשר