קשישים רבים מתגוררים במוסדות גריאטריים שמעניקים להם רשימה ארוכה של שירותים. בחלק מהמקרים הם מקבלים טיפול סיעודי סביב השעון, והדוגמא המובהקת היא כמובן בתי אבות הסיעודיים.
אבל מה קורה כאשר האדם המבוגר נמצא במוסד גריאטרי שאמנם מעניק לו מענה טיפולי מסוים, אבל לא כזה שמספיק לאדם המבוגר? נניח, בית אבות “רגיל” או מוסד לדיור מוגן?
מה שרבים לא יודעים הוא שגם במוסדות אלה ניתן להעסיק מטפלים סיעודיים, אם כי יש כאן פרמטרים חשובים שצריך להתייחס אליהם, ושמבדילים העסקה זו של מטפל סיעודי מכזו המבוססת על מתן השירותים בבית המטופל.
אז למה צריך מטפל סיעודי בבית אבות או בדיור מוגן?
הבחירה לקבל סיוע של מטפל סיעודי במוסדות גריאטריים עשויה להיראות מיותרת, כי הרי המוסדות לבני גיל הזהב מעניקים להם סיוע מקיף. הבעיה, אם אפשר לקרוא לה ככה, היא שבמסגרת השירותים של רבים מהמוסדות האלה, ממש לא מובן מאליו שייכלל הטיפול הסיעודי.
בעיקר הדברים נכונים במוסדות שמניחים רמת תפקוד גבוהה יחסית של האדם המבוגר. העסקה פרטית של מטפל סיעודי תאפשר להשלים את החסר, ולספק לאדם המבוגר את העזרה לה ייתכן שהוא זקוק.
גם בתנאים האלה, ברור שלמוסדות המיועדים לאוכלוסייה המבוגרת יש הרבה מאד יתרונות. הם מספקים לקשיש חברה נעימה, וצוות מקצועי שיכול להיות חם ותומך, וחשוב לא פחות שגם סביבה מוגנת. הקשיש יכול ליהנות ממגורים ברמה גבוהה, שירותים רפואיים וסוציאליים, פעילויות חברתיות ותרבותיות סביב השעון, ארוחות חמות וסיוע בהיבטים שונים של חייו.
שיקולי מנהלה
מיותר אולי לציין שהעסקה של העובד הסיעודי צריכה להיות מתואמת עם המוסדות הגריאטריים, שלכל אחד מהם עשויה להיות מדיניות שונה ביחס לסוגיה זו. במעמד ההסכם הראשוני עם ההנהלה, מומלץ לברר מהי המדיניות אם וכאשר יתעורר הצורך במטפל סיעודי.
בין השאלות אותן יש לשאול לשאול: האם המוסד יאפשר סידור זה? באילו שעות יכול להינתן הסיוע? מהם התנאים הכלליים האחרים למימוש הזכות? וכן הלאה.
סוגיית התשלום
היקף ההעסקה הוא שיגדיר את גובה התשלום הנוסף למטפל הסיעודי. נקודת המוצא היא מציאת פתרון הולם לקשיש המתגורר בבית האבות או בבית הדיור המוגן, כך שהמטפל מסייע לו בחלק מהזמן ולא מסביב לשעון. זוהי המסגרת המקובלת של העסקת מטפל סיעודי במוסד גריאטרי. גם מכיוון שאחרת יהיה צורך לדאוג, למשל, למגורי המטפל הסיעודי, מה שלא אפשרי מבחינת רוב המוסדות המיועדים לבני גיל הזהב.
החדשות הטובות מהבחינה הזו הן שהעסקה של מטופלים סיעודיים במוסדות לדיור מוגן ובחלק מבתי האבות נכללת תחת הכיסוי של חוק הסיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי. המשמעות הישירה היא שעבור קשישים העומדים בתנאים המאפשרים להם לקבל גמלת סיעוד, קיימת אפשרות לסבסוד מטפל סיעודי אישי לפרק זמן מסוים, הנע לרוב בין חמש לכעשרים שעות בשבוע.
המוסד לביטוח לאומי אינו מחויב לספק את הסיוע הזה, ואכן, במקרים רבים, הבקשה נדחית על הסף, אך במצבים נקודתיים הקשיש יכול לקבל היתר.
