כתיבת ספר זיכרונות בערוב הימים הוא תהליך תרפויטי מלא עוצמה. כאשר מגיעים לגיל הזקנה, רוב המערכות בגוף כבר אינן מתפקדות כמו פעם, וכמו שתמיד אומרים, עם מה נשארים? עם הזיכרונות. אדם המגיע לגיל הזקנה צבר ידע עצום על העולם, חוכמת חיים וסיפורים מרתקים.
בדרך כלל האדם עצמו מבטל את החשיבות – מה אני עברתי שההוא לא עבר? אבל רק כאשר הסכר נפתח, מתגלים סיפורים מופלאים. מסיפורים על אומץ וגבורה ועד סיפורי כאב והתמודדות, סיפורי אהבה מרגשים והיד רחבה.
כתיבת הזיכרונות בגיל הזהב
גיל הזהב מתחיל היום עם היציאה לפנסיה ומסתיים אי שם, לעיתים גם אחרי גיל 100. גילאי ה-60 הם הגיל הצעיר החדש, שבו אנשים מתחילים לחיות מחדש, מגלים את העולם ונפלאותיו – טיולים, תחביבים, בילויים ועוד. הגוף עדין חזק ואיתן ולרוב אין בעיות רפואיות רציניות, אשר מגבילות. כמובן, גם שהקוגניציה חזקה והכול מתפקד כראוי.החל מגילאי 70, אט אט הגיל מראה את אותותיו, המערכות בגוף מתחילות להאט את קצבן ורמת התפקוד יורדת. זוהי תקופה אשר החיים ומשמעותם מתגלים במלוא עוצמתם. זה הזמן לשבת ולערוך מסע אל תוך החיים – חוויות, זיכרונות, משפחה ועוד.
ספר זיכרונות – יתרונות
זהו מסע מרגש, משמח ומכאיב, זהו מסע אל תוך עצמך. בגיל זה מסע זה חשוב עד מאוד. לא תמיד יש מי שיקשיב, לא תמיד יש זמן, לא תמיד יש תרפיסט בתמונה, לכן, כתיבת ספר זיכרונות זהו פתרון יעיל ומלא עוצמה.
אך לא תמיד יש מי שיספר והמסמכים הכתובים לרוב מעטים ואינם מספקים מידע באופן משביע רצון. ספר זיכרונות, זהו פיתרון טוב אשר נשאר לאורך זמן רב והוא מועבר לדורות הבאים המקבלים מידע על המשפחה ועל ההיסטוריה שלה.
מעבר לתהליך שהאדם עצמו עובר והנצחת הזיכרונות, אף המשפחה כולה עוברת תהליך משמעותי של חיזוק הקשרים בתוכה. הילדים והנכדים נלהבים לסייע לסבא או לסבתא בכתיבת הזיכרונות והם אף נלהבים יותר בקריאתם. הגילוי של מסעות המשפחה וההיסטוריה שלה גורם גם לתחושות של הכרה מהדור הצעיר כלפי הדור המבוגר.
כתיבת ספר זיכרונות,