דף הבית » גיל הזהב » אפוטרופוס

אפוטרופוס

הטיפול בהורים קשישים, הוא דאגתם של רבות מהמשפחות בארץ. דאגה זו באה לידי ביטוי בטיפול מסור, הפנייה לטיפול רפואי בעת הצורך, התמודדות עם שאלות והחלטות משפטיות וכן הלאה. במצב האידיאלי, הקשיש שותף או מוביל את ההחלטות הנוגעות לאורח ואיכות חייו, אך ישנם מקרים מסוימים, בהם אין הקשיש מסוגל לעשות זאת, והוא זקוק לאדם שיהיה אחראי לו. אדם זה נקרא אפוטרופוס, ובו  נעסוק במאמר זה.

מיהו אפוטרופוס?

אפוטרופוס הוא ישות (אדם או עמותה) שתפקידה להיות אחראית מבחינה חוקית על צרכיו של אדם אחר או על רכושו, זאת כאשר אין הוא מסוגל לנהל את צרכיו האישיים שלו בשל נכות, קושי שכלי, רגשי, או גופני. נהוג למנות אפוטרופוס לקטינים שטרם הגיעו לגיל 18, או לקשישים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם.

למרות שנהוג למנות את אחד מקרובי המשפחה לשמש כאפוטרופוס על הקשיש (נקרא גם חסוי), הרי שניתן גם למנות את האפוטרופוס הכללי או את ועדת האפוטרופסות לנפגעי שואה, וכן תאגיד או עמותה המסייעת לחסויים. ישנם מקרים בהם האפוטרופוס הוא אדם יחיד או מספר בני אדם, אשר אין הם קשורים לקשיש בקשרי משפחה.

אפוטרופוס לפי חוק

התנאים והכללים הנוגעים למינוי אפוטרופוס נמצאים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות 1962. בחוק זה נקבע כי, במקרה של אדם סיעודי שאינו מסוגל לדאוג לצרכיו ולענייניו האישיים באופן קבוע או זמני, יש למנות אפוטרופוס שייעשה זאת עבורו. מינוי אפוטרופוס נעשה בהליך משפטי בלבד באמצעות פנייה אל בית הדין לענייני משפחה, ובליווי פקיד סעד.

למרות שמינוי אפוטרופוס נעשה למטרה חיובית, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי פעולה זו, שוללת מהקשיש את חירותו ואת היכולת להחליט, היא הופכת אותו ל"מוגבל" בעיני החוק, לפעמים, גם נגד רצונו. על מנת להפוך את הפעולה להוגנת, מתבצע מינוי האפוטרופוס רק במצבים חריגים וקיצוניים בהם אין אפשרות אחת מלבד מינוי אפוטרופוס.

תנאים למינוי אפוטרופוס

נקבעו מספר תנאים הכרחיים למינוי אפוטרופוס, ובכללם:

  • אחריות בית המשפט לקבוע את מהות האפוטרופוס ומשך הזמן שלה.
  • בית המשפט הוא זה שקובע האם האפוטרופסות היא לרכוש או לגוף הקשיש.
  • על מגיש הבקשה לאפוטרופסות להוכיח באופן חד משמעי כי הקשיש זקוק לכך.
  • מינוי אפוטרופוס נעשה על ידי בית המשפט ורק לאחר הליך משפטי.
  • בחירת האפוטרופוס נעשית על ידי בית המשפט.

מינוי אפוטרופוס לקשיש

במסגרת החוק שהוזכר לעיל, קבע בית המשפט שני מקרים עיקריים המחייבים מינוי אפוטרופוס לקשיש:

  • קשיש הסובל ממחלת נפש או לקות שכלית ומנטאלית קבועה (כמו אלצהיימר ודמנציה) ואינו מסוגל ליפות את כוחו של אדם אחר בכדי שיטפל בצרכיו.
  • אדם מבוגר שאינו יכול לדאוג לענייניו (חלקם או כולם) בצורה קבועה או זמנית, עקב מחלה, תאונה, מצב בריאותי ירוד, קשיים קוגניטיביים ועוד.

המטרה של מינוי אפוטרופוס היא להגן על רכושו של הקשיש, למנוע ממנו להזיק לעצמו, להכריע במקרים משפטיים או בסיטואציות טיפוליות- רפואיות וכן הלאה. לכן, קשיש צלול בדעתו, גם אם הינו מרותק למיטתו, אינו מסוכן לעצמו או לרכושו ולכן, הוא אינו יכול למנות אפוטרופוס ועליו להיעזר בייפוי כוח.

תהליך מינוי אפוטרופוס

קרוב משפחה של הקשיש, או נציג של היועץ המשפטי לממשלה/משרד הרווחה (כמו עובד סוציאלי או פקיד סעד), יכולים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, בקשה למינוי אפוטרופוס לקשיש (בקשה למינוי אפוטרופוס יכולה להיעשות גם על ידי הקשיש בניסוח צוואתו, זאת כשהוא צלול בדעתו).

את טפסי הבקשה נין לקבל במשרדי הרווח השונים או להוריד באמצעות האינטרנט. בטפסים יש לפרט את הבקשה לאפוטרופוס כולל פרטי הקשיש, הסיבות לבקשה, משך הזמן הנדרש ועוד. לבקשה יש לצרף גם את הפריטים הבאים:

  • חוות דעת של פסיכוגריאטר (או פסיכיאטר) על מצבו הנפשי והבריאותי של הקשיש
  • דוח רפואי
  • כתב הסכמה של אדם המוכן או רוצה להיות אפוטרופוס
  • צילום תעודת זהות של הקשיש
  • כתב ויתור של בני משפחה קרבה ראשונה (שהם אינם מעוניינים בתפקיד)
  • תצהיר חתום בידי עורך דין או עובד סוציאלי שעברו ואישרו את המידע הנ"ל

לאחר עיון בבקשה, בית המשפט מחליט האם ניתן למנות אפוטרופוס לקשיש, ובמידה וכן, קובע הוא מי יהיה האפוטרופוס, ומעביר את התשובה לבני המשפחה שהגישו את הבקשה. תפקידו של האפוטרופוס מתחיל באותו הרגע והוא הופך להיות אחראי על צרכיו ורכושו של הקשיש. יש לציין שלאחר מינוי אפוטרופוס הקשיש לא יכול לבצע פעולות משפטיות כמו כתיבת צוואה, גירושין או נישואים, החלטות רפואיות וביצוע פעולות ברכושו של הקשיש.

 

אולי יעניין אותך גם:

התמודדות עם התמוטטות עצבים בגיל השלישי

חייגו עכשיו צרו קשר