דמנציה

ככל שהאדם הולך ומתבגר, גדל ומזדקן, כך גם כל מערכות, איברים, רקמות והתאים המרכיבים את גופו, הולכים ומזדקנים.

אנשי גיל הזהב, עלולים לחלות במחלות כרוניות רבות, בשל ההתבגרות וההזדקנות הטבעית של הגוף ויחד עם זאת, גם תאי המוח ותפקודי המוח, אינם פועלים כבעבר. האדם בגיל הזהב חש כי זכרונו אינו פועל כפעם, היכולות הקוגניטיביות שלו אינן חזקות ופועלות באופן הרצוי כבעבר.

בזמן זה רבים מהקשישים ומבני משפחותיהם חוששים כי זכרונם יאבד, ולכן בוחרים לתעד את זכרונותיהם וחוויותיהם מהעבר באמצעות כתיבת ספר זכרונות, המתעד את שעברו ומאפשר את העברת החוויות לדורות הבאים. אחת המחלות הגורמות לאבדן הזיכרון היא: דמנציה – שטיון.

מהי דמנציה?

ממחקרים רבים שנעשו ועדיין נעשים על מחלת הדמנציה, נמצא כי דמנציה הינה אחת המחלות הוותיקות בעולם, אשר קיימת עוד מהמאה הראשונה. למרות זאת רק במאה ה -18, קיבלה המחלה את שמה והגדרתה המלאה.

דמנציה מוגדרת כתסמונת מוח אורגנית, אשר במהלכה, מתקיימת פגיעה הדרגתית וקבועה בכל תפקודי המוח הקוגניטיביים (כגון: זיכרון, למידה, מחשבה וכדומה). מחלה זו אינה פוגעת ביום אחד בהיר באדם, אלא מחלה אשר מתפתחת באופן הדרגתי עם חלוף השנים ומסווגת על ידי הרפואה ב-3 דרגות שונות:

  • דמנציה חריפה
  • דמנציה כרונית
  • דמנציה סנילית

למרות שכיחות המחלה בעיקר בבני גיל הזהב, נמצאו קבוצות הנוספות של אנשים, אשר יכולים לסבול ממחלת הדמנציה (לדוגמא: חולי איידס, חולי עגבת ועוד).

מהי שכיחות דמנציה?

באופן כללי, כ-5% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מדמנציה בין הגילאים 60-75, אך ככל שהאדם מזדקן כך עולה גם שכיחות המחלה ונמצא כי בין הגילאים 85-90, 20% יסבלו ממחלה זו.

מהם הגורמים לדמנציה?

אין בנמצא גורם אחד, אשר אחראי להיווצרות המחלה, אלא מכלול של גורמי סיכון, אשר באם האדם לוקה בהם, הוא נמצא בקבוצת סיכון גבוה לפתח דמנציה בעתיד.

גורמי סיכון אלו כוללים:

  • מחלת אלצהיימר (גורמת לכ-60% מחולי דמנציה)
  • גיל מבוגר
  • גנטיקה ותורשה
  • מחלות כרוניות, כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם, חוסר בוויטמין B12 חוסר בחומצה פולית, זאבת, טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון,מחלות של מערכת העצבים, מחלת איידס, עגבת, מחלת הנטינגטון, מחלת ה- Lewy body ומחלת Pick's, אנשים הסובלים מגידולים סרטניים במוח או בחוט השדרה, מחלת Creutzfeldt-Jakob-. בנוסף, אנשים שסבלו משבץ מוחי, בצקת המח, עקב פגיעות טראומטיות לראש, הרעלה בנוירוטוקסינים שונים, כגון: הרעלת אלכוהול,

מהם התסמינים וכיצד מאבחנים דמנציה?

במרבית המקרים אבחון המחלה נעשה על ידי התסמינים השונים, אשר לרוב מתגלים על ידי קרובי משפחה וחברים של האדם הסובל מדמנציה. התסמינים שונים בעוצמתם מאדם לאדם, אך באופן כללי, התסמינים הראשוניים אשר מופיעים כוללים: שינויים בהתנהגות ובאישיות.

מרבית האנשים אינם שמים לב לתסמינים אלו, בטענה כי האדם כבר זקן ומוחו אינו פועל כבעבר. אך כאשר תסמינים אלו הופכים להיות קיצונים יותר, כגון:

  • האדם נעלם לשעות רבות
  • שינוי קיצוני בהתנהלות היומיומית
  • דיכאון
  • פגיעה בזיכרון לטווח הקצר (אינו זוכר מה אכל בארוחת בוקר או איך קושרים את שרוך הנעל)
  • חרדות יומיומיות
  • פגיעה בצורת ויכולת הדיבור
  • בלבול
  • קשיים בביצוע המשימות הפשוטות ביותר
  • קשיים באוריינצטיה
  • ירידה ביכולת השיפוט
  • היפוכונדרייה ועוד

בהופעת תסמינים אלו, ייקח הרופא היסטוריה אישית, תרופתית ומשפחתית של האדם ובנוסף, יבצע מספר בדיקות דם, שתן, בדיקות על ידי פסיכוגריאטר, MRI, CT ומבחנים פסיכולוגים שונים, אשר יעזרו לו לאשש את האבחנה.

כיצד מטפלים בדמנציה?

מכיוון, שדמנציה אינה נגרמת מגורם אחד קבוע, קיים קושי בטיפול ונטרול המחלה. הטיפול בדמנציה הינו תסמיני בלבד ובמקרי הצורך יקבל האדם גם טיפול סיעודי. קיים טיפול תרופתי, אשר אמור לסייע בעיכוב התסמינים והוא כולל תרופות מעכבות אצטיל כולין אסטראז – דונפזיל, תרופות נוגדות דיכאון, הוספת ויטמין B12 וחומצה פולית.

חייגו עכשיו צרו קשר