דיור מוגן הינו מסגרת דיור מוגנת לקשישים. בתי הדיור המוגן מופעלים על ידי יזמים פרטיים, הקשישים המתגוררים בדיור מוגן נחשבים כדיירים בבניין, כאשר הבעלים של המסגרת דואג לשירותים שונים כגון: ניקיון, אחזקת המבנה, אבטחה, פעילויות שונות וכדומה. אולם בניגוד לבית אבות המהווה “מוסד”, במסגרת של דיור מוגן הדיירים מנהלים חיים עצמאיים.
עד כה, החוק לא היה ברור דיו בנוגע להנחיות והתקנות המחייבות מפעילים של בתי דיור מוגן. חוסר זה בהנחיות ברורות גרם לכך שחלק מבעלי הדיור המוגן עשו פעולות שאינן לטובתם של הדיירים, ובכך נפגעו זכויותיהם של הדיירים.
חוק דיור מוגן החדש, אשר תוקפו יחל בדצמבר 2012 בא להסדיר את ההנחיות והנהלים לגבי הפעלת בתי דיור מוגן, מתוך רצון לשמור על זכויות הדיירים מחד, אך גם לאפשר תחרות של שוק חופשי מאידך. להלן יובאו חלק מההנחיות המופיעות בחוק החדש לגבי מפעילי דיור מוגן.
תשלום לדיור מוגן
דיור מוגן אינו מסגרת המזכה בסיוע מימוני מטעם המדינה. קשיש הבוחר להתגורר בדיור מוגן אמור לממן את המסגרת בכספו שלו. העלות של דיור מוגן הינה יקרה, וכוללת הפקדת פיקדון כספי גבוה עם הכניסה לבית.
מן הפיקדון הזה גובה בעל הדיור המוגן סכום מדי חודש למימון שהותו של הקשיש במסגרת. במידה והקשיש אינו ממצה את התקופה בה היה אמור לשהות במסגרת ומבקש לעזוב מוקדם יותר, או במידה והקשיש נפטר, על בעל הדיור המוגן להשיב לקשיש או לבני משפחתו את כספי הפיקדון. נוהל זה גרר קשיים רבים:
- את כספי הפיקדון על הבעלים להשקיע בתכנית שתבטיח שמירה על ערכם. זה לא נעשה בחלק מן המקרים, וקשישים שביקשו לעזוב ולקבל את כספם חזרה נוכחו לדעת כי כספם איבד מערכו.
- את הסכום החודשי, יכול הבעלים להעלות עד גבול מסוים. היו בעלי דיור מוגן שהעלו את המחיר בצורה לא סבירה.
- הבעלים יכול להשתמש בכספי הפיקדון אך ורק לטובת הדיירים ושיפור השירות שניתן להם. היו פעמים בהם נעשה שימוש בכספי הפיקדון לצרכי הבעלים ולא לצרכי הדיירים.
החוק החדש קובע הנחיות שימנעו הישנות של מקרים אלה. על הבעלים להשקיע את הכספים בתכניות שיבטיחו שמירה על הערך. ישנה מגבלה לגבי יכולתו של הבעלים להעלות את גובה הסכום החודשי. הוא מחויב גם לדווח על כך לדיירים ואינו יכול לעשות זאת ללא אישורם. החוק קובע כי כספי הפיקדון יכולים לשמש את הבעלים אך ורק לטובת הדיירים והנושא יהיה תחת פיקוח.
פיקוח על מסגרות של דיור מוגן
עד כה, הפיקוח על מסגרות הדיור המוגן היה חלקי ולקוי. מסגרות רבות לא היו בפיקוח כלל, דבר שאפשר לבעליהן לעשות ככל העולה על רוחם. מעתה, חייבת כל מסגרת של דיור מוגן לקבל רישיון כחוק ממשרד הרווחה. המסגרות גם יהיו במעקב ובפיקוח של מפקחי המשרד. הפיקוח יבטיח כי הדיירים יזכו לתנאים וטיפול נאותים, כמתחייב בחוק.
שינויים בשירות או במבנה במסגרת הדיור המוגן
החוק החדש קובע כי בעלי הדיור המוגן אינו יכול לבצע שינויים במבנה המסגרת או בשירות הניתן לדיירים ללא יידוע הדיירים. כמו כן החוק אוסר על בעלי המסגרת לערוך שינויים במסגרת אשר יגרמו לירידה באיכות החיים של הדיירים.
סעיף זה נוצר לאחר שבעלי מסגרות של דיור מוגן צמצמו ללא התרעה מוקדמת שטחים ציבוריים במבנה, שינויים שפגעו באיכות החיים של הדיירים, וכן צמצמו את גודל החדרים במסגרת, על דעתם, מתוך כוונה להכניס עוד דיירים למבנה ולגרוף רווחים. כאשר אדם בוחר במסגרת דיור מוגן הוא “קונה” את היחידה שלו על סמך מה שראו עיניו בזמן הביקור במסגרת. עריכת שינוי ללא הסכמתו כמוה כהפרת חוזה.
החוק החדש בנושא הדיור המוגן מחפש את האיזון בין שמירה על זכויות הדיירים, לשמירה על כללי השוק החופשי.
